תאונת דרכים - תאונת עבודה

חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"א – 1995 (להלן: "החוק") קובע כי "תאונת עבודה הינה תאונה שאירעה תוך כדי עבודה ועקב עבודה אצל מעביד או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוק במשלח יד ועקב עיסוק במשלח יד". 
 

לפיכך תאונת דרכים שאירעה בדרך מהבית לעבודה, או במהלך יום העבודה או בדרך חזרה מהעבודה הביתה, נחשבת גם כתאונת עבודה והנפגע זכאי לכל הזכויות של נפגע בעבודה.

 

יחד עם זאת, במקרים בהן תאונת דרכים אירעה תוך כדי סטייה של ממש מהדרך המקובלת (כלומר לא במסלול הנסיעה הישיר והרגיל)  והנסיעה לא הייתה למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של הנפגע כלפי המעביד, אזי תאונה הדרכים לא תחשב כתאונת עבודה.

 

במצבים אלה, במקביל להגשת תביעה לפיצויים כנגד חברת הביטוח, בגין נזקי הגוף שאירעו כתוצאה מהתאונה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים"), יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי על מנת שיכיר בתאונה כתאונת עבודה, ועל מנת שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בכל זכויות הנפגע, כנפגע תאונת עבודה אשר זכאי לגמלאות ומענקים שונים (דמי פגיעה, מענק נכות, קצבת ניידות, קצבת סיעוד וכיוצ"ב). את התביעות למוסד לביטוח לאומי יש להגיש לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום המגורים, אליו הנך משתייך.

 

כאשר תאונת דרכים הינה תאונת עבודה יש לציין זאת כבר בבית החולים על מנת שבטופס המיון יירשם כי מדובר בתאונת דרכים – עבודה. בהמשך, ינתן הטיפול הרפואי על ידי קופת החולים לאחר שהנפגע ימציא לקופת החולים טופס בל/250 אשר הינו אישור מהמעביד. יש לשים לב כי אישורי המחלה הניתנים כאשר מדובר בתאונת עבודה הינם תעודות רפואיות לנפגע בעבודה ולא תעודות מחלה רגילות.

 

דמי פגיעה:

נפגע תאונת דרכים אשר עקב התאונה איבד את יכולתו לעבוד לתקופה מסוימת, נקבעה לו על ידי רופא קופת חולים תקופת אי כושר אשר במהלכה נעדר מהעבודה, וכתוצאה מהיעדרותו נגרמו לו הפסדי שכר, יכול לפנות מוסד לביטוח לאומי ולהגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה. דמי הפגיעה הם בעצם החזר של הפסדי שכר שנגרמו לנפגע בתאונת דרכים אשר כתוצאה מהתאונה נקבעו לו ימי מחלה והוא נעדר מהעבודה. הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי נעשית על ידי מילוי הטפסים המתאימים (הודעה על פגיעה בעבודה) אותם ניתן לקבל בכל סניף של המוסד לביטוח לאומי, ואליהם יש לצרף אישורים רפואיים מקוריים בגין אובדן כושר העבודה (תעודות רפואיות לנפגע בעבודה), אישורים רפואיים נוספים המעידים על הפגיעה, אישור משטרה, ואישורי שכר בנוגע לשלושת החודשים שלפני התאונה.

את התביעה לדמי פגיעה יש להגיש תוך 12 חודשים מיום התאונה ותביעה שתוגש מאוחר יותר עלולה להידחות על ידי המוסד לביטוח לאומי.

החוק קובע כי שיעור דמי הפגיעה שהנפגע יקבל הינם 75% משכרו כפי שדווח למוסד לביטוח לאומי בשלושת החודשים שלפני הפגיעה, ועד למקסימום הקבוע בחוק.

עוד קובע החוק כי בעד שני הימים הראשונים של תקופת אי הכושר לא ישולמו דמי פגיעה לנפגע, אלא אם נקבעה תקופת אי כושר לתקופה של 12 ימים לפחות, נוסף על יום התאונה. בכל מקרה דמי הפגיעה ישולמו לנפגע לכל היותר למשך 91 ימים רצופים.

 

תביעה לקביעת נכות:

נפגע אשר כתוצאה מן התאונה נותרה לו נכות צמיתה, יכול לפנות למוסד לביטוח לאומי ולהגיש תביעת נכות. המוסד לביטוח לאומי יזמן את הנפגע לבדיקה רפואית אצל ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, אשר תבדוק את הנפגע ותקבע האם נותרה לו נכות כתוצאה מהתאונה ומהי דרגתה.

גם כאן הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי נעשית על ידי מילוי הטפסים המתאימים (תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום גמלת נכות מעבודה) אשר אותם ניתן לקבל בכל סניפי המוסד לביטוח לאומי.

את התביעה לנכות מעבודה יש להגיש בסמוך לאחר החזרה לעבודה ו/או בתום פרק הזמן לתשלום דמי הפגיעה ו/או תוך 48 חודשים מיום הפגיעה.

נפגע אשר נקבעה לו דרגת נכות צמיתה גבוהה מ- 9% אך נמוכה מ- 20% יקבל מענק חד פעמי ואילו נפגע אשר נקבעה לו נכות צמיתה הגבוהה מ- 20% יקבל גמלת נכות חודשית.

 

נפגע אשר רוצה לערער על החלטה אשר ניתנה על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי יכול להגיש ערר לועדה הרפואית לעררים, אשר על החלטתה ניתן לערער בשאלה משפטית בלבד בפני בית הדין לעבודה.

 

הקשר בין התביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי לתביעה כנגד חברת הביטוח:

כאשר תאונת דרכים הינה תאונת עבודה יכול הנפגע לבחור על ידי מי תיקבע נכותו – על ידי המוסד לביטוח לאומי או על ידי מומחה מטעם בית המשפט בתביעה האזרחית על פי חוק הפיצויים. יחד עם זאת כאשר נקבעת לנפגע דרגת נכות צמיתה על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי לפני שנקבעת לו נכות על ידי מומחה של בית המשפט, אזי החלטת הועדה הרפואית תחייב גם בתביעת הפיצויים כנגד חברת הביטוח המתנהלת בבית המשפט על פי חוק הפיצויים ולא ניתן יהיה למנות מומחה רפואי נוסף מטעם בית המשפט.

 

כאשר תאונת דרכים הינה תאונת עבודה, קובעת ההלכה כי הנפגע לא יכול לוותר על זכותו לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי את הגמלאות אשר מגיעות לו ועליו להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לקבלת כל התקבולים המגיעים ממנו בעקבות התאונה. חברת הביטוח תנכה מהפיצויים של הנפגע את הסכומים שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי או יכול היה לקבל מהמוסד לביטוח לאומי בגין התאונה גם אם לא נתקבלו בפועל.