בסיומה של כל תביעה בגין נזקי גוף אשר נגרמו כתוצאה מתאונת דרכים, על הנפגע לחתום על הסכם אשר נקרא "כתב קבלה ויתור ושחרור" (להלן: "שטר סילוק") אשר הינו הסכם בין הנפגע לבין חברת הביטוח אשר מפצה אותו בגין נזקי הגוף אשר נגרמו לו כתוצאה מהתאונה.
למסמך זה משמעות וחשיבות רבה בעיקר לאור ההשלכות רחוקות הטווח אשר עשויות להיות לו.
כתב קבלה ויתור ושחרור, הינו כמשמעו – כתב בו הנפגע מקבל סכום כסף, וכנגד הוא מותר על כל התביעות אשר יש לו כתוצאה מהתאונה ומשחרר את חברת הביטוח מכל אחריות נוספת לפגיעתו בתאונה - ומכאן חשיבותו.
 
סיום התביעה:
נוסחו של הסעיף העיקרי בשטר הסילוק הינו בד"כ: "תמורת הסכום וקבלתו הנני מוותר בזה לחלוטין ומוחל באופן סופי ומוחלט על כל זכויותיי, דרישותיי ותביעותיי מכל מין וסוג שהוא, שנגרמו ו/או ייגרמו, הכרוכות או הנובעות במישרין או בעקיפין מהתאונה, על פי כל דין, כפי שהינו כיום וכפי שיהיה בעתיד...".
המשמעות היא אחת – התביעה מסתיימת!
עם החתימה על שטרי הסילוק, מסתיימת תביעת הפיצויים בגין נזקי הגוף אשר נגרמו בתאונה, ולא ניתן יותר לעולם לתבוע נזק נוסף בגין תאונה זו.
בעניין זה חשוב להדגיש שאם בעתיד יגלה הנתבע כי הנזק אשר נגרם לו כתוצאה מהתאונה גדול יותר ו/או כי נותרה לו נכות כתוצאה מהתאונה, ולפיכך לא קיבל פיצוי מתאים, אזי הוא לא יוכל לתבוע את חברת הביטוח לשלם לו סכומי כסף נוספים אם תביעתו הסתיימה והוא חתם על שטר קבלה ויתור ושחרור.  מן הצד השני, גם חברת הביטוח לא יכולה לתבוע את הנפגע ולבקש החזרים אם שילמה לנפגע פיצויים במסגרת "קניית סיכון" והתברר לה כי בפועל אחוזי הנכות אשר נותרו לו הינם נמוכים יותר.
 
מירוץ ההתיישנות:
שטרי הסילוק כוללים בדרך כלל גם סעיף אשר קובע כי אין בשטר הסילוק אשר נשלח כדי להפסיק את מירוץ ההתיישנות. כידוע, תקופת ההתיישנות בתחום נזקי הגוף בתאונות דרכים הינה 7 שנים מיום התאונה, כלומר אם חלפו 7 שנים לא ניתן לתבוע את חברת הביטוח על נזקי הגוף אשר נגרמו בתאונה והתביעה מתיישנת. הכוונה בסעיף זה בשטרי הסילוק היא שעצם שליחתם לא עוצר את מירוץ ההתיישנות, כלומר את ספירת שבע השנים והתביעה עדיין מתיישנת לאחר 7 שנים מיום התאונה ולא 7 שנים ממועד שליחת שטרי הסילוק (שאז תקופת ההתיישנות בעצם ארוכה יותר).
 
סעיפי שיפוי:
סעיפים אלה אשר מופיעים בשטרי הסילוק קובעים כי הנפגע מתחייב לשפות את חברת הביטוח בגין כל תביעת שיבוב אשר תשולם על ידי חברת הביטוח לגוף אשר פיצה את הנפגע על נזק עבורו קיבל פיצוי מחברת הביטוח. סעיפים אלה נועדו למנוע "כפל פיצוי" כלומר מצב בו הנפגע מקבל פעמיים פיצוי על אותו נזק. דוגמא פשוטה יכולה להיות הוצאה רפואית כלשהיא שהוצאה על ידי הנפגע והוא קיבל עליה החזר מלא מחברת הביטוח במסגרת תביעתו לפיצויים. לאחר מכן אותו נפגע מגיש את אותה הקבלה לביטוח משלים בקופת החולים, ומקבל מקופת החולים החזר מלא ו/או חלקי עליה. במקרה כזה תשלח קופת החולים תביעת שיבוב לחברת הביטוח ובה היא תבקש החזר על התשלום אשר שילמה לנפגע בגין ההוצאה אשר נגרמה לו כתוצאה מתאונה דרכים. יוצא אם כן כי חברת הביטוח שילמה החזר על הוצאה זו פעמיים – אחת ישירות לנפגע והשנייה החזר לקופת החולים. מצב זה אינו תקין וחברת הביטוח מנסה למנוע אותו באמצעות סעיפי השיפוי.
חשוב מאוד לוודא כי קיימת החרגה של כל ההוצאות הרפואיות המכוסות במסגרת חוק הבריאות הממלכתי, לעבר ולעתיד, וכן במקרה של תאונות עבודה החרגה של תגמולים בגין תביעות מל"ל.
 
תאונת עבודה:
כאשר תאונת הדרכים היא לא תאונת עבודה, מתבקש הנפגע להצהיר: כי התאונה איננה תאונה עבודה, כי לא הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי על מנת שיכירו בתאונה עבודה וכי אין בדעתו להגיש תביעה כזו, כי לא קיבל כל תשלום מהמוסד לביטוח לאומי בגין התאונה, וכי אם יקבל בעתיד תשלום בנוגע לתאונה מהביטוח הלאומי, אזי הוא מתחייב לשפות את חברת הביטוח בסכומים אלה.
המטרה של סעיפים אלה נועדה למנוע מצב בו הנפגע יקבל פיצוי מלא מחברת הביטוח על כל נזקיו ולאחר מכן יגיש תביעה למוסד לביטוח הלאומי בגין הפסדי שכר למשל, ויקבל מהם את התגמולים המגיעים לו. במקרה כזה ישלח המוסד לביטוח לאומי לחברת הביטוח תביעת שיבוב על מנת שתשיב למוסד לביטוח לאומי את כל הסכומים אשר שילמה לנפגע בגין תאונת הדרכים. במצב זה, מקבל הנפגע כפל תשלום, ומצב זה מונעת חברת הביטוח בסעיפים אלה.
 
 
לאור כל האמור לעיל, מומלץ מאוד בטרם החתימה על שטרי הסילוק לוודא כי הסכום אותו אתם מקבלים משקף בצורה נאמנה את הנזקים אשר נגרמו לכם כתוצאה מהתאונה, ולא למהר לחתום בטרם התברר כל המצב הרפואי והשלכותיו.
 
 
האמור לעיל הינו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.