אדם אשר נפגע בתאונת דרכים באורח קשה, ותביעתו עלולה להימשך זמן רב יכול, בהתקיימם של קריטריונים מסוימים, לבקש תשלום תכוף, שהינו תשלום על חשבון התביעה העיקרית. תשלום זה מטרתו לעזור לו להתקיים בחודשים שלאחר התאונה בהם הוא נמצא בחופשת מחלה ממושכת ולכן אינו עובד ואינו מקבל משכורת.
 
תכליתו של הליך התשלום התכוף הינה הושטת עזרה מיידית לנפגע, בהליך פשוט קל ומהיר. מהותו של ההליך הינו כהליך ביניים זמני אשר נועד להקל באופן מיידי על הנפגע בתאונת דרכים, בדרך של תשלום מסוים, על חשבון הפיצויים שייפסקו לנפגע בסופם של ההליכים בכללם, כשהרעיון העומד בבסיס התשלום התכוף הינו כי נפגע לא יסבול מחסור וסבל מיידיים כתוצאה מפגיעה קשה בתאונה אשר מונעת ממנו את מקורות הכנסתו, בתקופת ביניים עד שתביעתו תתברר לגופה.
 
ההחלטה בעניין התשלום התכוף נעשית על סמך תצהירו של הנפגע ועל סמך המסמכים הרפואיים המצורפים לבקשה. מאחר ומדובר בדיון מקדים לדיון בתביעה העיקרית ובשלב זה עדיין לא התבררה הזכאות לפיצויים והנזק אינו סופי, הרי שביהמ"ש בוחן את הראיות לכאורה. לפיכך יתכן כי הראיות יצביעו על נזק גדול יותר מן הנזק הסופי אשר נגרם לנפגע ויתכן מצב בו נפסקו תשלומים תכופים ביתר, כלומר גבוהים יותר מסכום הפיצוי הסופי אשר נפסק לנפגע בסופם של כל הדיונים בתביעה. במצב כזה יהיה על הנפגע להחזיר את התשלומים שקיבל ביתר.
 
התשלום התכוף מוסדר בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים") ובתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשלומים תכופים), התשמ"ט – 1989 (להלן: "התקנות").
 
סעיף 5 לחוק הפיצויים קובע כי מי שחייב בפיצויים לפי חוק זה ישלם, כחלק מהם, לנפגע או למי מהתלויים בו, הוצאות שהוציא הנפגע לצורכי ריפויו ותשלומים חודשיים שיהיה בהם כדי לספק, עד להכרעה הסופית בעניין הפיצויים, את צורכי ריפויו של הנפגע וסיעודו, ואת צורכי מחייתו ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו או את צרכי מחייתם של התלויים בו.  
 
על מנת לקבל תשלום תכוף, יש להגיש דרישה לתשלום תכוף אל חברת הביטוח, אשר צריכה לשלם לנפגע את התשלום התכוף תוך 60 ימים מקבלת הדרישה בכתב, אחרת רשאי הנפגע לפנות לבית המשפט בבקשה לתשלום תכוף. הבקשה לבית המשפט מוגשת על פי טופס קבוע שמצוי בתקנות והיא נתמכת בתצהיר של הנפגע, אשר חייב להיות נוכח במועד הדיון בבקשה בבית המשפט על מנת שיוכל להיחקר על תצהירו.
 
תקופת הזמן אשר בגינה ניתן לקבל תשלום תכוף הינה מקסימום שנתיים מיום קרות התאונה שבגינה הוגשה הבקשה לתשלום תכוף, אלא אם בית המשפט שינה תקופה זו, מטעמים שיירשמו.
 
סעיף 5 לחוק הפיצויים קובע בגין מה ניתן לקבל תשלום תכוף:
  1. הוצאות שהוציא הנפגע לצרכי ריפויו, לרבות הוצאות אישפוז בבית חולים.
  2. תשלומים חודשיים שיהיה בהם כדי לספק, עד להחלטה הסופית בעניין הפיצויים, את צרכי ריפויו של הנפגע וסיעודו, ואת צרכי מחייתו ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו או את צרכי מחייתו של התלויים בו, לפי העניין.
צורכי ריפוי – מאחר וחוק הבריאות הממלכתי וחוק ההסדרים החדש מאפשרים לקבל שירותי בריאות בקופת החולים גם במקרה של תאונת דרכים, הרי שבפועל כמעט ולא ניתן תשלום תכוף בגין ראש נזק זה.
צורכי סיעוד – על פי סעיף 4 לתקנות צרכי סיעוד הינם הזדקקות לשירותים המיועדים לסייע לנפגע בפעולות יום יום או בהשגחה או בניהול משק הבית. פעולות יום יום הינן לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה וניידות עצמית בבית, והשגחה הינה פיקוח על הנפגע למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים.
יש לשים לב כי פעולות היום יום הינן רשימה סגורה של פעולות, והן אינן כוללות צרכי ניידות מחוץ לבית, כי מדובר בצרכים לנפגע עצמו, ורק לו, וכי התשלומים יינתנו לפי עלותם בפועל.
צורכי מחיה – מוגדרים בתקנות כצרכי מזון, לבוש, מגורים ולימודים.
צורכי המחייה יקבעו בהתחשב בשלושה קריטריונים:
  1. הכנסתו של הנפגע ממשכורת, שכר עבודה, משלח יד, עסק או מכל מקור אחר בתקופה שקדמה לתאונה – כאשר הכנסות מעל השכר הממוצע במשק לא נלקחות בחשבון.
  2. הוצאותיו של הנפגע מתוך ההכנסות לצרכי מחיה.
  3. הכנסותיו של הנפגע לאחר התאונה, ממשכורת, שכר עבודה, משלח יד, עסק, קיצבה עקב התאונה או מכל מקור אחר.
 
שלושת קריטריונים אלה נותנים מדד על רמת חייו של הנפגע בפועל בתקופה שלפני התאונה ולאחריה. במסגרת הכנסותיו של הנפגע תילקחנה בחשבון גם הכנסות מכוח פוליסות תאונות אישיות, מגמלאות המוסד לביטוח לאומי וכיוצ"ב. לעומת זאת, מדובר רק בהכנסות שוטפות ולא בהכנסות הוניות ולכן הכנסה ממכירת נכס כגון מכונית או דירה לא תילקח בחשבון.
לפי הקריטריונים המוזכרים לעיל, נפגע אשר ממשיך לקבל את משכורתו לא יוכל לקבל תשלום תכוף. כך גם נפגע קשה אשר רמת חייו לא נפגעה לא יהיה זכאי לקבלת תשלום תכוף.
בפסיקה נפסק כי הוצאות בילוי ותרבות, מתנות, רכב או נסיעות, ביטוחים שונים – הן לא הוצאות מחיה, ולעומת זאת דמי שכירות או פירעון תשלומים במשכנתא עד לתקרה של סכום השווה לעלות שכירות בדירה דומה הם כן הוצאות מחייה.
עוד נקבע בפסיקה כי התשלום התכוף מיועד לענות רק על צרכים שוטפים ולכן השאלה בנוגע להוצאות רכישת רכב לנפגע מקומה ושעת הכרעתה במסגרת הדיון בתביעה העיקרית.
 
האמור לעיל הינו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.