1) תאונות דרכים
2) תאונות עבודה
3)
תביעות נזיקין
4)
תביעות רכוש


תאונות דרכים:

מהי תאונת דרכים ?

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה 1975 (חוק הפלת"ד) קובע בסעיף 1 את ההגדרה של תאונת דרכים: "תאונת דרכים" - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי

כל אדם שנפגע בתאונת דרכים,כנהג, נוסע או הולך רגל, זכאי לקבל פיצויים מחברת הביטוח על פי חוק הפלת"ד.
 
ראשי הנזק בגינם ניתן לתבוע:
כאב וסבל – זהו ראש נזק לא ממוני אשר מהווה מעין עוגמת נפש. הרעיון הוא שנפגע בתאונת דרכים זכאי לקבל פיצוי בגין הכאב וסבל אשר נגרמים לו כתוצאה מהתאונה. כאשר נקבעים לנפגע אחוזי נכות בגין הפגיעות אשר נגרמו בתאונה, ייקבע סכום הכאב וסבל על פי אחוזי הנכות הרפואיים (הסכום המקסימלי לפי 100% נכות הינו כ- 160,000 ₪). לסכום זה יש להוסיף פיצוי בסך של כ- 320 ₪ בגין כל יום אישפוז, ולהפחית 1% על כל שנה מעל גיל 30. כאשר לא נקבעים אחוזי נכות רשאי בית המשפט לפסוק פיצוי בגין כאב וסבל לפי שיקול דעתו עד לגובה של עשרה אחוז מהסכום המקסימלי. במקרים אלה ייקבע הסכום על פי חומרת הפגיעה ומהותה ועל פי הטיפול הרפואי אותו עבר הנפגע.

הפסדי השתכרות לעבר
– נפגע בתאונת דרכים אשר כתוצאה מהתאונה נעדר מהעבודה ונגרמו לו הפסדי שכר זכאי לתבוע מחברת הביטוח החזר בגין הפסדי השכר אשר נגרמו לו. לצורך קבלת הפסדי שכר חשוב להקפיד להוציא ימי מחלה על כל תקופת ההיעדרות מהעבודה, ולהציג את תלושי השכר לפני התאונה ואת תלושי השכר אחרי התאונה מהם ניתן ללמוד כי אכן נגרמו הפסדי שכר בפועל. בנוסף יש להציג אישור מהמעביד אשר מאשר את תקופת ההיעדרות ושלא שולם בה שכר. 

הפסדי השתכרות לעתיד
 – זהו ראש נזק אשר ניתן לקבל עליו פיצוי רק במקרה בו נקבעים לנפגע אחוזי נכות כתוצאה מהתאונה. מהותו של ראש נזק זה הינו קבלת פיצוי בגין הפסדי השכר אשר נגרמים לנפגע כתוצאה מהתאונה בגלל הנכות אשר נותרה לו. כך למשל אדם אשר לפני התאונה השתכר סכום של 10,000 ₪ ולאחר התאונה חלה ירידה בשכרו בגלל הנכויות אשר נקבעו לו כתוצאה מהתאונה והוא משתכר סך של 8,000 ₪ בלבד, לכאורה צריך לקבל פיצוי בסך של 2,000 ₪ לחודש, עד גיל 67, מהוונים להיום.  במקרים בהם אין ירידה בפועל בשכר, עדיין ניתן לטעון לפגיעה בפוטנציאל השכר העתידי כאשר יש לבחון כל מקרה ונסיבותיו. ככלל ניתן לומר כי פיצוי בראש נזק זה ייקבע על בסיס אחוזי הנכות אשר נקבעו לנפגע, הגיל של הנפגע, התפקודיות של הנכות, שכרו של הנפגע לפני התאונה ולאחריה, וסוג העבודה בה הוא עובד.

הוצאות רפואיות לעבר
ולעתיד– כאשר נגרמות לנפגע בתאונת דרכים הוצאות רפואיות בגלל הטיפול הרפואי שעליו לעבור הוא יכול לקבל החזר על ההוצאות מחברת הביטוח. ראש נזק זה הינו נזק ממוני ויש להוכיח אותו באמצעות קבלות ולכן חשוב מאוד לשמור העתקים של כל הקבלות. כאשר מדובר ברכישת של אביזרים רפואיים חשוב לקבל הפניה מרופא לרכישת האביזר ולא לרכוש אותו על דעת הנפגע. לנפגע אשר כתוצאה מהתאונה נקבעו אחוזי נכות לצמיתות עלולות להיות גם הוצאות רפואיות עתידיות, ובית המשפט צריך להעריך את הסכום החודשי אותו יוציא הנפגע.

הוצאות נסיעה לעבר ולעתיד
– כאשר נגרמות לנפגע בתאונת דרכים הוצאות בגין נסיעות לטיפולים רפואיים הוא יכול לקבל החזר על ההוצאות מחברת הביטוח. ראש נזק זה הינו נזק ממוני ויש להוכיח אותו באמצעות קבלות. לכן חשוב מאוד לשמור העתקים של כל הקבלות. ניתן לקבל החזר בגין כרטיס נסיעה באוטובוס, נסיעה במונית (כפוף לחובת הקטנת הנזק), חניה ודלק.

עזרת צד ג' לעבר ולעתיד
– נפגע אשר בעקבות התאונה נזקק לעזרת צד ג' יוכל לקבל החזר בגין הוצאותיו. כאן יש להבחין בין עזרת צד ג' אשר ניתנת על ידי בני משפחה וחברים אשר בגינה לא מוציא הנפגע כסף בפועל, לבין עזרה שניתנת מעוזרת בית או מבעל מקצוע אחר אשר מעניק שירותים בבית (אינסטלטור, צבעי, גנן וכיוצ"ב). מומלץ מאוד לערוך טבלה ורישום מדוייק של עזרת צד ג' בכסף (כמו עוזרת בית) ואף להחתים ליד את נותן העזרה וכן לשמור קבלות מבעלי מקצוע אחרים.   
 
מתי להתחיל את התביעה?
ברגע שהנזק הרפואי מתגבש, בין אם הנפגע סיים את הטיפול הרפואי ומרגיש כי כל תלונותיו חלפו, ובין אם הנפגע טרם סיים את הטיפול הרפואי והוא טוען כי נותרו לו נכויות כתוצאה מהתאונה, ניתן להתחיל בהליכי התביעה כנגד חברת הביטוח. כאשר מדובר בפגיעות אשר מותירות אחוזי נכות נהוג להמתין לפחות שנה בטרם ניתן למנות מומחים רפואיים לקביעת אחוזי הנכות. הסיבה לכך היא שמבחינה רפואית הנכות בשנה הראשונה לפגיעה עדיין איננה קבועה אלא זמנית וצפוי כי היא תשתפר ובדרך כלל כאשר חולפת שנה מיום התאונה, ניתן לקבוע כמעט תמיד כי הנכות באותו מועד כבר קבועה.
בכל מקרה הליווי המשפטי ניתן כבר מהשלב הראשון.
 
צעדים ראשונים:
1)       עוד במקום התאונה יש לקחת פרטים כגון פרטי צד ג' מלאים, פרטי הרכב של צד ג', פרטי הביטוח של צד ג', פרטי עדים, הוכחות בדבר נזקי רכוש וכל פרט אשר יוכל בעתיד לסייע בהוכחה שהיתה תאונה.
2)       מומלץ לפנות לקבלת טיפול רפואי בבית החולים מיד לאחר התאונה.
3)       יש לפנות למשטרה, לדווח על התאונה, ולקבל אישור משטרה (טופס מידע על נתוני תיק).
4)       לאחר קבלת הטיפול הרפואי הראשוני מומלץ להמשיך טיפול רפואי במסגרת קופת החולים, ולשמור את המסמכים הרפואיים מכל ביקור וביקור ובין היתר ימי מחלה.
5)       חשוב לשמור על קבלות בגין הוצאות רפואיות ונסיעות לטיפולים רפואיים על מנת לקבל החזר.
6)       במקרה שהתאונה היא גם תאונת עבודה יש לטפל בהגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי.
7)       אין להיפגש עם חוקרים של חברת הביטוח.
 

תאונות עבודה:
תאונת עבודה הינה תאונה שאירעה תוך כדי ועקב עבודה, לרבות בדרך אליה וממנה, ובנסיבות כמפורט בחוק.
תאונה בדרך לעבודה או בחזרה מהעבודה לא תיחשב לתאונת עבודה אם הנפגע הפסיק את דרכו המקובלת בהפסקה של ממש או בסטיה של ממש, שלא לשם מילוי חובותיו כלפי המעסיק.
שני מקרים נקבע במפורש כי לא יחשבו סטיה של ממש – עצירה בבית כנסת כדי להתפלל תפילת בוקר, או עצירה כדי ללוות את הילד לגן או למעון או להחזיר אותו.
 
זכויותיו העיקריות של נפגע עבודה הינן:
דמי פגיעה – תשלום שמשולם לנפגע כפיצוי על אובדן השכר או ההכנסה, במידה והוא אינו מסוגל לעבוד כתוצאה מהפגיעה וניתנו לו ימי מחלה (תעודה רפואית לנפגע בעבודה).
מענק נכות –  כאשר לנפגע נותרה נכות כתוצאה מהתאונה הוא זכאי בתנאים מסויימים לקבל גמלאות מהמוסד לביטוח לאומי:
עד 9% - לא מקבלים מענק
מעל 9% ועד 20% - מענק חד פעמי
מעל 20% - גמלה חודשית.
 
הליך התביעה:
את התביעה להכרה בתאונה כתאונה עבודה יש להגיש תוך 12 חודשים מיום התאונה, אחרת המוסד לביטוח לאומי רשאי לדחות את התביעה בשל שיהוי. טופס התביעה הינו טופס בל211.
לאחר שהתאונה הוכרה כתאונת עבודה, נפגע אשר סבור כי נותרה לו נכות כתוצאה מהתאונה צריך להגיש בקשה להיבדק על ידי ועדה רפואית שתקבע האם נותרה לו נכות כתוצאה מהתאונה ומה שיעורה. טופס התביעה הינו בל200. תביעה זו יש להגיש תוך 12 חודשים מיום התאונה, אחרת גובה המענק או הגמלאות עלול להיפגע.
עם הגשת התביעה לנכות, יזמן הביטוח הלאומי את הנפגע לבדיקה בפני ועדה רפואית אשר מורכבת בד"כ מרופא אחד אשר הוא המומחה המתאים על פי הפגיעות של הנפגע. במקרה שבו הנפגע סובל מבעיות במספר תחומים הוא יזומן למספר ועדות. רופאים אלה הם אינם עובדים של המוסד לביטוח לאומי. הועדה הרפואית בודקת את הנפגע וקובעת האם נותרה לו נכות כתוצאה מהתאונה.
כל נפגע רשאי להגיע לועדה רפואית בליווי עורך דין, אשר יציג את טענותיו ויטען עבורו בפני הועדה, ולאחר פירוט התלונות והמגבלות נערכת בדיקה פיזית על ידי רופא הועדה. חשוב להעלות בפני הועדה את כל הבעיות הקיימות על מנת שהועדה תוכל להתייחס אליהן, וחשוב להציג בפני הועדה את כל המסמכים הרפואיים אשר קשורים לפגיעה ולהביא את כל צילומי הרנטגן והבדיקות (CT, MRI וכיוצ"ב).
החלטת הועדה נשלחת לנפגע באמצעות הדואר תוך כשבועיים מיום הבדיקה.
 

תביעות נזיקין
כאשר אדם נפגע בתאונה אשר אירעה כתוצאה מרשלנות, ונגרמים לו נזקי גוף כתוצאה מהתאונה, ניתן לתבוע את מי שאחראי לנזק כלומר את מי שהתרשל. לפיכך על מנת לתבוע בנזיקין יש להוכיח שני דברים: האחד, כי נגרם נזק גוף, והשני, כי היתה רשלנות.
תביעה כזו מתנהלת על פי פקודת הנזיקין והיא מבוססת על הוכחת רשלנות, כלומר כדי להיות זכאי לקבל פיצויים יש להוכיח רשלנות.
דוגמא קלאסית לתביעות אלה הינה תביעה כנגד בעל מקרקעין, במקרה שבו מפגע אשר היה במקרקעים גורמים לנזק גוף, כגון נפילה בשל בור במדרכה או בכביש. פקודת הנזיקין מטילה על בעל המקרקעין לדאוג כי לא יהיו מפגעים במקרקעין.
ההגדרה של תביעת נזיקין בפקודת הנזיקין הינה: "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח-יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".
ראשי הנזק אשר בגינם ניתן לתבוע הינם אותם ראשי נזק בגינם ניתן לתבוע על פי חוק הפלת"ד, אולם מספר הגבלות אשר קיימות בחוק הפלת"ד לא חלות בתביעה לפי פקודת הנזיקין כגון מגבלת בסכום הכאב וסבל או מגבלה של שילוש השכר הממוצע במשק.
הוכחת הרשלנות - בד"כ בתביעת נזיקין החובה להוכיח קיומה של רשלנות מוטל על התובע ולפיכך כדאי לשקול בכל תיק ותיק על פי נסיבותיו האם כדאי להצטייד בחוות דעת של מומחה על מנת להוכיח את הרשלנות, כגון מומחה בטיחות. כמובן שקיימים מקרים בהם ניתן להוכיח את הרשלנות בדרכים אחרות כמו למשל במפגע בכביש ניתן לצלם תמונות של מקום התאונה והמפגע.
הוכחת הנזק – תובע אשר טוען כי כתוצאה מתאונה נגרם לו נזק גוף צריך לצרף לכתב התביעה שלו חוות דעת רפואית אשר קובעת כמה אחוזי נכות נותרו לו, בכל תחום שבו הוא טוען שנותרה לו בו בעיה. כמובן שמדובר בחוות דעת מטעם התובע, ובמהלך התביעה מוגשת חוות דעת נפרדת מטעם הנתבעים וכאשר קיימים פערים גדולים בית המשפט נאלץ למנות מומחים רפואיים מטעמו על מנת שיקבעו כמה אחוזי נכות נותרו לתובע.
 

תביעות רכוש
כאשר כתוצאה מתאונת דרכים נגרם נזק לכלי הרכב שלך - על הצד האחראי לקרות התאונה (צד ג') לשאת בנזק אשר נגרם לרכוש שלך  
במקום התאונה מומלץ לקבל מהצד ג' את כל פרטיו האישיים, כולל שם מלא, תעודת זהות, כתובת וטלפון, פרטי הרכב בו נהג – סוג ומספר רישוי, וכן את פרטי חברת הביטוח אשר מבטחת אותו בביטוח צד ג' (אם יש לו ביטוח כזה).
הכנת דו"ח שמאי - הצעד הבא, לפני תיקון כלי הרכב, הינו הזמנת שמאי אשר יכין דו"ח שמאי ובו פירוט מדויק של הנזק, עלויות התיקון, ותמונות של הנזק. חשוב מאוד להצטייד בדו"ח שמאי על מנת להוכיח את הנזק אשר נגרם לכלי הרכב.
חשוב לציין כי תביעת רכוש מבוססת ההוכחה שהצד השני הוא האשם בתאונה. במקרה בו המשטרה מגישה כתב אישום ויש הרשעה בהליך התעבורה, בית המשפט מחוייב לו. במקרים בהם המשטרה סוגרת את התיק מבלי להגיש כתב אישום, למעשה אין החלטה בשאלה מי אשם בתאונה והאשמה תיתברר בבית המשפט בפני שופט. לכן כל דבר שיכול לעזור להוכיח כי הצד השני הוא האשם בתאונה חשוב. כך למשל במקרה בו יש עדים – חשוב לשמור פרטים מלאים שלהם על מנת שיהיה ניתן לאתרם בשלב מאוחר יותר, במצב שבו יש תמונות ממקום התאונה המראות את מיקומי הרכב ובוג הפגיעות – חשוב לשמור אותן ולהציגן כי בית המשפט לומר מהן הרבה.
על מנת למצות את כל ההליכים לפני פניה לבית המשפט, מומלץ לפנות ישירות לצד ג' או לביטוח שלו. הפניה תעשה במכתב אשר מתאר בפירוט את הנסיבות המדוייקות בהן אירעה התאונה, ויש לצרף אליו את דו"ח השמאי המקורי, את חשבונית שכ"ט של השמאי, את חשבוניות התיקון (אם כלי הרכב תוקן) והוכחות על נזק נוסף אם יש, כגון קסדה שניזוקה או מעיל שניזוק, נסיעות וכדומה. כן מומלץ לצרף למכתב גם אישור משטרה, העתק רשיון הרכב, ואישור על אי הגשת תביעה, אשר הינו אישור מחברת הביטוח שלכם אשר מאשר כי לא תבעתם את חברת הביטוח שלכם בגין נזקי הרכוש מהתאונה. במצב בו אין לכם כלל ביטוח, פרט לביטוח החובה, כלומר אין לכם לא ביטוח מקיף ולא ביטוח צד ג', יהיה עליכם לצרף, במקום אישור אי הגשת תביעה, תצהיר, אשר נחתם בפני עורך דין, ובו הנכם מצהירים כי לא היה לכם ביטוח מקיף או צד ג' במועד התאונה וכי לא תבעתם אף חברת ביטוח.
בכל מקרה של דחיית התביעה, אי טיפול בה, או ניכוי סכומים גבוהים מדי, קיימת האפשרות לפנות לבית המשפט בתביעה כספית באמצעות עורך דין.
תביעות בסכום של עד 75,000 ₪ ניתן להגיש בסדר דין מהיר אשר במהותו הינו הליך מהיר יותר שבו מתקיים בד"כ דיון אחד בלבד ובו נשמעים העדים וניתן פסק דין.